אורנים סחר בע"מ נ' קלאבסטור מילניום בע"מ ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעת התובעת נגד הנתבעים בגין סך של 332,782 ₪.

טענות התובעת

התובעת היא חברה רשומה כדין בישראל אשר עיסוקה בין היתר בייבוא ממתקים (בעיקר מטורקיה) ושיווקם בישראל. מדובר בממתקים ייחודיים אשר יבואם לישראל מתבצע באופן בלעדי על ידי התובעת.

נתבעת 1 הינה או הייתה חברה אשר עיסוקה, בין היתר, בתחום שיווק ומכירת מוצרי צריכה שונים, לרבות ממתקים, ונתבע 2 היה או הינו בעל מניותיה ומנהלה.

למיטב ידיעתה של התובעת, נתבע 3 הוא אזרח ישראל העוסק, בין היתר, ברכישה, שיווק ומכירה של ממתקים בכמות מסחרית ("סטוקים") שאותן הוא מבצע בדרך כלל באמצעות חברות שונות שאיתם הוא מקיים קשרים עסקיים ולא ישירות בעצמו, בין השאר משום שהורשע בעבר בפלילים בגין עבירות מרמה.

למיטב ידיעת התובעת, נתבע 4 הוא אזרח ישראל העוסק, בין היתר, בעצמו ו/או באמצעות חברה שבבעלותו, ברכישה, שיווק ומכירה של מוצרי צריכה שונים, לרבות ממתקים.

התובעת ומנהלה מר דורון אפרהימי התקשרה עם הנתבעים ו/או מי מהם.

ביום 2/4/09 או בסמוך לכך הזמין נתבע 3 מהתובעת ממתקים שונים תמורת 258,258 ₪, שילם על החשבון 120,000 ₪ (שאמורים לשמש מקדמה עבור ההזמנה מהספק) והיה אמור לשלם את היתרה במועדים שפורטו בהזמנה.

כשבועיים לאחר מכן החליט נתבע 3 כי הוא מעוניין לבטל את הרכישה וביקש החזר של הכספים ששילם, אולם התובעת כבר השתמשה בכספים כמקדמה, ועל כן מנהל התובעת הודיע לנתבע 3 כי אין אפשרות להשיב את הכספים כעת.

לאחר דין ודברים הוסכם, בהמשך להצעתו של נתבע 3 עצמו, כי נתבע 3 ידאג דרך קשריו לביצוע הזמנות של סוחרי ממתקים בישראל מהתובעת בסכום שלא יפחת מ- 120,000 ₪, ובאמצעות כספים אלה תשיב התובעת את הסכום ששילם נתבע 3 בגין המקדמה. לבקשתו של נתבע 3, מסרה לידיו התובעת שני שיקים לביטחון, כל אחד על סך 60,000 ₪ לפירעון בימים 31/7/09 ו- 31/8/09.

בחודש יוני 2009 ביקש נתבע 3 לתווך בין התובעת לבין כי נתבעת 1 אשר מנוהלת על ידי נתבע 2 להזמנת הסחורה כשהוא הפליג בשבחו של נתבע 2, אולם בדיעבד התברר כי נתבע 3 קשר קשר עם נתבעים 1 ו-2 כדי להוציא מהתובעת כספים במרמה. בהמשך לכך הזמינה נתבעת 1 מהתובעת סחורה בשווי 120,773 ₪ כולל מע"מ.

ביום 16/7/09 סיפקה התובעת את הסחורה לנתבעת 1, ותמורת זאת מסרה נתבעת 1 לתובעת 3 המחאות בערבותו האישית של הנתבע 2: המחאה ע"ס 40,000 ₪ ז"פ 1/10/09; המחאה ע"ס 40,000 ₪ ז"פ 10/10/09; והמחאה ע"ס 40,773 ₪ ז"פ 17/10/09. בעקבות זאת מסרה התובעת 6 שיקים דחויים ע"ס 20,000 ₪ כל אחד לידי הנתבע 3 וכנגדם השיב נתבע 3 את שני השיקים הנ"ל ע"ס 60,000 ₪ כל אחד.

ביום 17/8/09 או בסמוך לכך פנתה נתבעת 1 באמצעות נתבע 2 לתובעת והזמינה אצלה סחורה נוספת בשווי 156,156 ₪. ביום 20/8/09 סיפקה התובעת לנתבעת 1 סחורה בשווי 162,009 כולל מע"מ תמורת 4 המחאות שמסרה נתבעת 1: המחאה ע"ס 53,400 ₪ ז"פ 4/9/09; המחאה ע"ס 50,000 ₪ ז"פ 6/9/09; המחאה ע"ס 50,000 ₪ ז"פ 9/9/09; והמחאה ע"ס 8,811 ₪ ז"פ 15/9/09.

לקראת סוף חודש אוגוסט ומספר ימים טרם פירעון ההמחאה הראשונה הנ"ל, נודע למנהל התובעת כי הסחורה אשר מיובאת באופן בלעדי על ידי התובעת בישראל מוצעת למכירה על ידי נתבעים 3 ו- 4 תמורת 25% מהמחיר שהתובעת גובה בגינה, ועל כן קיימת סבירות גבוהה לפיה התובעת נפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" של הנתבעים.

מיד לאחר מכן ניסה מנהל התובעת ליצור קשר עם נתבעים 1-3, אולם אלה נמנעו מלענות לפניותיו, ובמועד פירעון ההמחאה הראשונה של נתבעת 1 הנ"ל אכן התברר כי היא לא כובדה ולא נפרעה בשל אי כיסוי מספיק (אכ"מ). כך גם חזרו יתר השיקים הנ"ל שמסרו נתבעים 1 ו- 2 הנ"ל, כאשר בסביבות חודש ספטמבר 2009 סגרה נתבעת 1 את מחסניה ונתבע 2 ירד "למחתרת" ולא ניתן היה לאתרו.

לאחר מכן התברר כי הסחורה של התובעת אוחסנה במחסנים של אדם בשם ניסן חממי ברח' התע"ש 10 באזור התעשייה הר טוב ליד בית שמש. בבירור עמו התברר כי הסחורה אוחסנה אצלו כבר מיום אספקת הסחורה על ידי התובעת לנתבעת 1 ביום 20/8/09, וזאת לבקשתו של הנתבע 3 אשר הודיע לו כי קיים צורך לאחסן את הסחורה בדחיפות משום שהמחסנים שלו בנשר נסגרו.

עוד עלה כי תוך כדי בירור הדברים עם מר חממי הגיעו למקום נתבעים 3 ו- 4 אשר הודיעו למנהל התובעת כי חברה בשם סנרייז בע"מ המנוהלת לטענתם על ידי נתבע 4 רכשה את הסחורה מנתבעת 1 ועל כן הם מבקשים לשחרר את הסחורה בו במקום. למרבה הצער, מר חממי נעתר לדרישתם של נתבעים 3 ו- 4 ואפשר להם לשחרר את הסחורה.

למנהל התובעת התברר מאוחר יותר כי נתבעים 2 ו- 3 עקצו בדרך דומה לכל הפחות איש עסקים אחד בשם אליעזר כהן שממנו הזמינו סחורה במאות אלפי ₪ מבלי לשלם לו דבר. לבסוף נטען כי מכל האמור לעיל ברור כי נתבעים 2-4 קשרו קשר כדי להוציא מידי התובעת את הסחורה במרמה ומבלי לשלם עבורה.

התביעה הוגשה נגד הנתבעים הנ"ל – נגד נתבעים 1 ו- 2 בעילה חוזית שטרית, ונגד נתבעים 2-4 בעילת התרמית ובהיותם דירקטורים של החברות, כאשר בסה"כ מדובר בתביעה בסך של 332,782 ₪ הכולל תביעה בגין פגיעה במוניטין בגובה 50,000 ₪.